אחת הסוגיות הידועות בדיני הביטוח היא הזכות של חברות ביטוח להגיש תביעות תחלוף כנגד הגורם שהיה אחראי לנזק שבגינו נשאו בכיסוי הביטוחי.

כלומר, לאחר שחברת הביטוח מעבירה למבוטח שלה את הכיסוי בהתאם לפוליסה, היא מגישה תביעה כנגד המזיק ומבקשת ממנו להשיב לה את הסכומים שנאלצה לשלם בגין רשלנותו.

האם תביעות כאמור יכולות להיות מוגשות גם על ידי חברות ביטוח זרות שאינן בעלות רישיון "מבטח ישראלי" או "מבטח חוץ" כהגדרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981? עד לאחרונה התשובה לכך הייתה בד"כ שלילית, אך כעת, בעקבות פסיקה תקדימית (ודרמטית) של בית המשפט העליון, ייתכן שהמצב ישתנה. להלן ניתוח קצר.

התקלה במקפיא ותביעת המיליונים

נסיבות המקרה נוגעות לחברת תרופות גדולה שהייתה מבוטחת על ידי חברת ביטוח זרה. ביוני 2011, בעקבות תקלה במקפיא באחד ממחסניה, נגרמו לחברת התרופות נזקים בשל אובדן חומרים ובשווי מוערך של יותר מ-5.6 מיליון דולרים. חברת התרופות אשר הייתה מבוטחת כנגד נזק מסוג זה על ידי חברת ביטוח זרה, הגישה תביעה וקיבלה את הכיסוי המבוקש (בניכוי השתתפות עצמית).

כמעט 7 שנים לאחר מכן חברת התרופות הגישה "בשם ובעבור" חברת הביטוח הזרה תביעה כנגד חברה פרטית שעוסקת בשירותי אבטחה ושמירה, אשר היא התקשרה עמה לטובת שמירה ואבטחה על מתקניה ("חברת השמירה"); זאת בטענה כי הנזק נגרם בעקבות רשלנות חברת השמירה.

בית המשפט המחוזי קיבל את עתירת חברת השמירה לסלק את התביעה על הסף, אך בית המשפט העליון שינה את ההחלטה.

בפסק הדין של בית המשפט העליון נקבע, כי במקרים שבהם מבוטח ישראלי מתקשר עם חברת ביטוח זרה ומערכת היחסים ביניהם מוסדרת לפי הדין הישראלי, ישנה תחולה של חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981.

ככל שאלו הם פני הדברים, נקבע בפסק הדין, חברת הביטוח הזרה רשאית לממש את זכויותיה לחזור למזיק בתביעת תחלוף לפי סעיף 62 לחוק. לרבות במצבים – כפי שהיה במקרה הנ"ל – בהם חברת הביטוח הזרה לא עונה על ההגדרות של המושג "מבטח" בחוק הישראלי.

משמעות דרמטית?

המשמעות של פסק הדין היא דרמטית שכן ישנם מבוטחים רבים בישראל שמבוטחים ישירות על ידי חברות ביטוח זרות. פסיקת בית המשפט העליון מבססת את הזכות של אותן חברות ביטוח בחו"ל להגיש בישראל תביעות תחלוף ואלו אירועים המגלמים בחובם כיסוי בסכומי עתק.

להשלמת התמונה נדגיש כי בית המשפט העליון לא עסק בתביעה לגופה אלא רק בזכות של חברת הביטוח הזרה להגיש את תביעת התחלוף. כעת הצדדים ישובו לבית המשפט המחוזי אשר יבחן את המקרה ויפסוק בהתאם.

בית המשפט העליון ציין כי החלטתו מבטאת את "התוצאה המתבקשת" לא רק מבחינת הדין הישראלי אלא גם "מבחינה מעשית". זאת משום שהיא מונעת מצב שבו המזיק יוצא פטור מאחריות והחוטא יוצא נשכר. בפסק הדין נכתב כי הענקת הזכות לתביעת התחלוף יכולה לגלם מעלות נוספות כמו השוואת מצב חברות ביטוח זרות לחברות ביטוח ישראליות ברמת היכולת לחזור למזיקים, וכפועל יוצא מכך סיוע בהוזלת פוליסות לעוסקים ישראליים ו/או שיפור תנאי הביטוחים.

שינוי מגמה?

הלכה פסוקה היא כי זכות התחלוף בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח נועדה לקיים מספר טעמים חשובים. טעם מוסרי לפיו המזיק צריך לשאת בנטל הנזק שגרם, טעם כלכלי למניעת התייקרות בעלויות הפרמיות בביטוחים וטעם של מדיניות משפטית להרתעת מזיקים גם כשהניזוק "מוגן" לכאורה בביטוח. כמובן שלצד זאת יש טעמים מנוגדים שמצדיקים מניעת זכות שיבוב חרף חשיבותה.

מצד שני. יכולות להישמע טענות כי הענקת זכות תחלוף לחברת ביטוח זרה, שלא נתונה תחת חוק הפיקוח, עלולה להוביל לפעילות מבטחים בלתי-מורשים בישראל. פעילות שהינה כידוע זולה יותר מחברות הביטוח המורשות שכפופות להגבלות כמו הון מינימאלי, חובת דיווח לרשויות הפיקוח וכדומה.

המקרה של חברת התרופות לא היה הפעם הראשונה שסוגיה מסוג זה נדונה בארץ. כך, לדוגמה, בית משפט בישראל דחה תביעת תחלוף שהוגשה על ידי חברת ביטוח זרה בעקבות נזק שנגרם למסעדה באשמת תקלה במכונת קפה, וזאת כאשר חברת הביטוח ביקשה לתבוע את החברה שסיפקה את מכונות הקפה. במקרה אחר נדחתה תביעת חברת ביטוח זרה שהוגשה כנגד עירייה לאחר הצפה במפעל נייר. עילות הדחייה בשני המקרים הללו היו נעוצות בהעדר הגדרת חברות הביטוח הזרות בתור "מבטחות" לפי חוק הפיקוח.

לסיכום

הפסיקה התקדימית בבית המשפט העליון קובעת כלל חשוב ביותר. אם החוזה בין המבטחת למבוטח נשלט על פי הדין הישראלי, חברת הביטוח הזרה רשאית להגיש תביעת תחלוף כנגד המזיק לפי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. במידה שהחוזה לא נשלט על ידי הדין הישראלי אזי המבטחת יכולה להגיש את תביעת התחלוף מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

בנוסף נקבע כי במקרים חריגים המצדיקים זאת ניתן גם להגיע לתוצאה הנ"ל על ידי הכרה בזכות של המבוטח לתבוע את המזיק בתביעת המוגשת "בשם ובעבור" חברת הביטוח הזרה.

[לעיון נוסף בפסק הדין: ע"א 206/20 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' טי.אנד.אם גושן – שירותי ביטחון בע"מ (13.12.2021)]