כללי

בין אם מדובר בסכסוכי שליטה בחברות, בזכויות בעלי מניות או בסכסוכים מסחריים חוזיים אחרים, קיים הכרח במקרים מסוימים לבקש סעד זמני, כדי להבטיח את זכות התובע ואת יישום פסק הדין לכשיינתן.

סעדים זמניים בתחומי המשפט המסחרי נפוצים גם בענפים של קניין רוחני, מכרזים, חדלות פירעון של חברות, מינוי בעלי תפקידים זמניים וצו הקפאת הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות.

אם כן, נשאלת השאלה מהו סעד זמני?

סעד זמני הוא סעד שניתן ע"י בית המשפט במסגרת מחלוקות מסוימות, בזמן שמתנהל ההליך המשפטי העיקרי בתביעה האזרחית. זהו סעד מהותי, שלעתים יכול להכריע את גורל התביעה עצמה.

בהתאם לסעיף 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי, ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך המשפטי או את ביצועו הראוי של פסק הדין.

כלומר, לרוב לא מדובר בסעד העיקרי שנדרש בסיום ההליך, אלא בסעד שאמור לשמור על המצב הקיים ולא לשנות אותו – עד שתתברר התביעה ויינתן פסק דין. כך, למשל, לעתים מתבקשת הוצאת צו מניעה זמני במקרקעין כאשר יש מחלוקת בנוגע לבעלות במקרקעין בין בעלים רשום לבין צד שלישי שטוען שהזכות במקרקעין היא שלו. במקרה כזה בית המשפט ייתן צו מניעה, כך שהבעלים הרשום יהיה מנוע מלבצע שינוי במקרקעין.

סעד זמני במעמד צד אחד

יש סעדים זמניים שכדאי ורצוי לבקש אותם במעמד צד אחד, הווה אומר ללא ידיעת הנתבע ומבלי שתיחשף בפניו מהות הבקשה בשלב הראשון.

צו עיקול זמני, למשל, שיתבקש להטיל על נכסים בבעלות בעל הדין הנתבע, יתבקש במעמד צד אחד מהחשש שאם יידע על קיומה של הבקשה מבועד מועד, הוא עלול להבריח את נכסיו ולרושמם על שם אחר. למשל, להעביר סכומים כספיים גבוהים לצד שלישי שהוא בוטח בו, או להעבירם לחשבון בנק בחו"ל שימנע את האפשרות של התובע להתחקות אחר הכסף. כך, יכול הנתבע לדאוג לרשום נכסים שבבעלותו על שם אחר (דירה, רכב, חברה וכיו"ב) על מנת לחמוק מצו עיקול.

אם יינתן צו עיקול זמני על נכסי הנתבע במעמד צד אחד, ויימצאו נכסים שעליהם יוטלו עיקולים, הנתבע לא יוכל לתכנן את רישום או את הברחת הנכסים, ובדרך זו תובטח יכולתו של התובע, להיפרע מאותם נכסים, לכשיינתן פסק דין לטובתו.

מהם התנאים לקבלת סעד זמני?

ישנם שלושה קריטריונים עיקריים לקבלת סעד זמני.

1. קיומה של עילת תביעה לכאורה – בית המשפט יבחן האם קיימת עילת תביעה לכאורה, כלומר – מהו הסיכוי שהתביעה העיקרית תתקבל. החשיבות להוכיח את עילת התביעה כבר בראשית הדרך, נובעת מעצם הפגיעה בזכות הקניין של הנתבע, עוד לפני שהמחלוקת התבררה לעומק, והובאו עדים וכל הראיות הרלוונטיות בפני בית המשפט. זו גם הסיבה שתובע נדרש להתחייב שאם יפסיד במשפטו וייגרמו נזקים לנתבע, הוא מתחייב לפצות את הנתבע בעד נזקיו.
2. מאזן ההסתברויות – כלומר בית המשפט יערוך איזון בין הנזקים הצפויים לתובע לבין הנזקים הצפויים לנתבע אם לא תתקבל הבקשה לסעד זמני. הסעד יינתן או יידחה בהתאם לנטייה של השופט לצפות למי ייגרם נזק גדול יותר אם הבקשה תתקבל, לתובע או לנתבע.
3. שיקולים כלליים של תום לב ושיהוי – בית המשפט יבדוק, במסגרת שיקולים כלליים, אם התובע לא השתהה יתר על המידה בהגשת הבקשה לסעד הזמני, וכן אם הבקשה הוגשה בתום לב.

מהם הסעדים הזמניים השכיחים ביותר במשפט המסחרי?

ישנו מגוון רחב של סעדים אזרחיים. להלן נתייחס לסעדים הנפוצים יותר:

צו מניעה זמני –  בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. צו מניעה זמני נועד להבטיח שלא ייעשה שימוש בנכס מסוים, כולל העברה או מסירה של הנכס לצד ג'. מתן צו מניעה זמני מקובל בסכסוכי מקרקעין, למשל כאשר יש סכסוכי שכנים בנוגע לזכות במקרקעין, הקשורה לבנייה שמתבצעת ע"י אחד הצדדים. אם בית המשפט יתן צו מניעה זמני, הצו ימנע את תחילת הבנייה או המשך הבנייה שמבצע השכן. צו המניעה הזמני יעמוד בתוקף עד שתתקבל החלטה חד משמעית בנושא.

צו עשה – צו עשה יכול להינתן כסעד זמני או קבוע, ומטרתו היא להבטיח זכות של בעל דין. בניגוד לצו מניעה שמטרתו לשמר מצב קיים, מטרתו של צו עשה היא לשנות מצב קיים. צו עשה יכול להינתן במגוון מצבים, למשל: הוראה על ביצוע פעולה כלשהי בנכס – בנייה או הריסה של מבנה או בתוך מבנה.

צו עיכוב יציאה מהארץ – מטרתו של סעד זה היא להבטיח התייצבות של צד להליך המשפטי או למנוע את בריחתו מההליך המשפטי. בית המשפט ייתן צו זה אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מהארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות, והעדרו מהארץ עלול להכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. כך, למשל, לאחרונה ניתן צו שכזה כלפי שר סנדה, הבעלים של שר פיטנס.

צו עיקול זמני – באמצעות צו זה ניתן לעקל כספים, זכויות בכספים, או נכסים מסוימים כדי לאפשר למבקש להיפרע מהחוב שמגיע לו אם יינתן פסק דין לטובתו.

ניתן לבקש צו עיקול זמני במסגרת תביעה כספית, למשל: תביעה לפיצוי בשל הפרת חוזה, או במסגרת "דבר שבעין" – כשהתובע מעוניין לתבוע בעלות על נכס מסוים. במקרה כזה, רק הנכס הנדון יעוקל, עד לבירור הכולל של עניין הבעלות.

ההבדל בין עיקול זמני בתביעה לסכום כסף לבין עיקול זמני בתביעה ל"דבר שבעין" הוא, שבמקרה הראשון בית המשפט יכול להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב – שהוא עצמו מחזיק, המבקש מחזיק, או צד אחר מחזיק בהם. לעומת תביעה לדבר שבעין התובע יכול לבקש לעקל רק את הנכס הספציפי שבגינו הוא תובע, למשל: למנוע עשייתצ עסקאות בדירה שהתובע טוען שהיא בבעלותו.

בית המשפט ייתן צו עיקול זמני במקרה ששוכנע, כי קיים חשש סביר, כי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

צו כינוס נכסים זמני – בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים זמני על נכסים מסוימים שברשות המשיב או ברשות מחזיק, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי לפגיעה משמעותית בערכם של הנכסים או ביכולת לממש אותם בעתיד. כמו כן, בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים זמני אם ישנו חשש שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמיד אותם, וכן במקרה שבו קיים חשש שהנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נשוא התביעה, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

לכונס הנכסים יש סמכות לחפש ולאתר את מקום הימצאות הנכסים, להיכנס לחצרים כדי לתפוס את הנכסים, לצלם או להעתיק מסמכים רלוונטיים, וכן לתפוס את הנכסים, לנהל אותם ולהשביח אותם.

צו אנטון פילר – הנקרא גם צו לפתיסת נכסים, זהו צו שמקורו בדיני היושר. הוא ניתן ע"י בית המשפט בהליך אזרחי ומאפשר למבקש לתפוס ראיות ומוצגים שנמצאים אצל המשיב, אם קיים חשש שיעלים אותם במהלך ההליך המשפטי. מדובר בצו פולשני שפוגע בזכות הפרט, והשימוש בו ייעשה במשורה.

צו אנטון פילר מתבקש, לעתים, בשילוב בקשה למינוי כונס נכסים, כשבמסגרת תפקידו יוכל להיכנס לחצרים של גורמים רלוונטיים ולתפוס ראיות ונכסים כדוגמת מחשבים, טאבלטים, טלפונים ניידים ועוד.

צו מרווה – צו שאוסר דיספוזיציה בנכס. צו זה מצווה על הנתבע לא לעשות כל שימוש או העברה בנכסיו. בית המשפט יידרש אליו כאשר עיקול זמני לא בר יישום. למשל, כשמדובר בנכס שנמצא מעבר לים, או ביחס לאי מתן האפשרות להעביר בעלות ביחס לפטנטים הרשומים במדינות זרות. כאשר בית המשפט ייתן אותו, יחולו עליו אותם העקרונות שחלים על עיקול זמני.

צו זה, שמקורו במשפט האנגלי, פחות שכיח במשפט הישראלי.

צו הקפאת הליכים – הקפאת הליכים משמעה, כי חברה הגיעה למצב של חדלות פירעון, ואין באפשרותה לשלם את חובותיה לספקים, לעובדים, לבנקים וכאשר כלל נכסיה לא מספיקים כדי לכסות את חובותיה. מטרת הפנייה לבית המשפט בבקשת הצו להקפאת הליכים היא לפעול להבראת החברה ולגבש הסדר עם הנושים שלה. המשמעות של מתן הצו היא, שלא ניתן לפתוח בהליכים כנגד החברה או להמשיך בהליכים משפטיים כל עוד הצו עומד בתוקף.

צו הקפאת הליכים יינתן רק במקרים שבהם בית המשפט ישתכנע כי לחברה יש סיכוי טוב להשתקם ולעמוד על רגליה.

מתי יפקע הסעד הזמני?

בהתאם לתקנה 100 לתקנות, הסעד הזמני יפקע במקרה שבו ההליך המשפטי הסתיים, או כאשר בוצע פסק הדין.

מקרה נוסף שבו הצו הזמני יפקע – כאשר בית המשפט יורה על ביטולו.

מובן, כי הצדדים יכולים להגיע ביניהם להסכמה על ביטול הצו כנגד חלופה שעשויה לרצות את התובע.

מקרה אחר, אם הצו ניתן במעמד צד אחד, ולאחר דיון בין הצדדים, בית המשפט השתכנע כי אין מקום להותיר את הצו כפי שהוא או שיש מקום לבטלו – אז הצו עשוי להצטמצם או להתבטל.

כך, גם אם הצו ניתן לפני הגשת התביעה ולא הוגש כתב תביעה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו.

לסיכום, סעד זמני הוא כלי מהותי בתביעה אזרחית. חשוב להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בענף המשפט הרלוונטי, בכדי להגיש בקשה מתאימה ובעיתוי הנכון.

משרדנו בעל ניסיון רב במשפט אזרחי-מסחרי, ואני אשמח לסייע לכם בכל סוגיה בנושא.