מהי ההגדרה לניכור הורי?

את המונח ניכור הורי טבע הפסיכיאטר ריצ'רד גרדנר בשנת 1985. מונח זה משמש לתיאור תופעה שבה יש נתק בין ילד להורה – הורה זה הוא ההורה המנוכר, כאשר המקור לניתוק זה נעוץ בהסתה ובשטיפת מח מצד ההורה האחר – ההורה המנכר.

ניכור הורי יכול להתרחש בכל סיטואציה משפחתית, אך הוא נפוץ בעיקר על רקע פרידה או גירושין של ההורים ולעתים תוך כדי מאבק משמורת על הילדים.

כיצד באה לידי ביטוי תסמונת הניכור ההורי?

לתופעה יש השלכות קשות על כל המעורבים, על הילד המתנכר כמובן, שלא אחת נפגע מכך מבחינה רגשית וקוגניטיבית, וגם על מערכת היחסים בין ההורים לילדים ובין שאר בני המשפחה.

דרך הביטוי של תסמונת הניכור ההורי, ע"פ גרדנר, מחולקת לשלוש רמות: קלה, מתונה וחמורה. ההבדל בין שלוש הרמות הללו הוא מבחינת עוצמת הניכור והעידוד של ההורה האחר להתנהגות המנכרת.

ניכור הורי מתרחש כשילד מסרב להיפגש עם אחד מהוריו או לא מוכן להיות איתו בקשר. לא אחת, הסירוב מגיע בעקבות הסתה מצד ההורה האחר. כאשר ההורה המנוכר מנסה ליצור קשר עם הילד, הניסיונות נכשלים, שכן ישנן תגובות קשות של הילד, שכוללות לעתים צעקות, קללות, אלימות וחוסר הסכמה מוחלט להיפגש עם ההורה ולהיות איתו בקשר כלשהו.

הרמה החמורה ביותר של ניכור הורי מתרחשת כשישנה פעילות מכוונת של ההורה המשמורן. ההורה עושה הכל כדי שההורה האחר לא יתראה עם הילד ולא יהיה איתו כלל בקשר – הוא מעלה האשמות שווא נגדו, מבקר ושופט אותו ללא הפסקה ואף מגיש נגדו תלונות במשטרה. הילד שנמצא איתו מושפע מכך, ומפתח חרדה וכעס כלפי ההורה האחר. מובן שההורה המשמורן לא טורח להפיג חששות אלו, אלא להפך – הוא מלבה ומעצים את הסכסוך ואת הנתק מההורה האחר.

כיצד ניתן להתמודד עם ניכור הורי?

ישנן מספר דרכים להתמודד עם התופעה הקשה הזו. חשוב לציין, שמומלץ לטפל בבעיה ולנסות לפתור אותה כמה שיותר מוקדם, שכן ככל שעובר הזמן הסכסוך מוחרף, הניתוק מעמיק וקשה יותר לגשר על הפערים.

במסגרת הדרכים הטיפוליות, אפשר לפנות לאיש מקצוע (פסיכולוג, עובד סוציאלי) שיסייע לחדש את הקשר על רקע הניכור ההורי.

כמו כן, יש מקום לפנות לבית המשפט, מכיון שבתי המשפט רואים בתופעה זו תופעה חמורה, והם מנסים למצוא לה פתרון, כולל הטלת סנקציות על ההורה המנכר, במקרים המתאימים. לבתי המשפט יש סמכויות רחבות מאוד בנושא זה, והם יכולים להכריח את הצדדים למצוא פתרונות או לקבל את הפתרונות המוצעים.

בהתאם לדרגת החומרה של התופעה, בית המשפט יקבע את האמצעי ההתמודדות איתה. כך למשל, במקרים שבהם התופעה מתרחשת ברמה קלה יחסית, בית המשפט יורה על קביעת הסדרי משמורת מדויקים, ויוודא כי ההורים מבינים ומקפידים עליהם. לפעמים בית המשפט גם יורה על מפגשים נוספים הין הילד להורה המנוכר כדי לשקם ולחזק את הקשר שהתערער.

ברמה האמצעית, כאשר התופעה מרימה ראשה אבל עדיין לא ניתן לומר שהיא חמורה מאוד, בית המשפט יפנה בדרך כלל את הצדדים לטיפול ע"י גורם חיצוני.

כאשר התופעה של ניכור הורי חמורה וקשה, בית המשפט יורה לעתים על שינוי הסדרי המשמרות בין ההורים, ועל העברת הילד למשמורת ההורה המנוכר או לצד שלישי. (כך למשל, ברע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני, פ"ד נו (4) 872). ע"פ הפסיקה, האמצעי של העברת המשמורת הוא בגדר האמצעי האחרון שיינקט, ורק במקרים חריגים כאשר הפגיעה בילד בהשארתו במשמורת ההורה המנכר עולה על הפגיעה שתגרם מהעברת המשמורת להורה האחד או לצד שלישי.

תביעה וקנסות כספיים

הטלת קנסות כספיים היא דרך התמודדות נוספת עם התופעה – ניתן להגיש תביעה לבית המשפט ולבקש כי יטיל קנס כספי על ההורה המנכר שלא מקיים את זמני השהות.

כמו כן, ניתן להגיש תביעה לביטול או הפחתת מזונות. ההורה המנוכר יכול לטעון, כי מכיון שהוא כלל לא נפגש עם הילד, בשל כך שהילד מתנכר אליו, אין הצדקה להמשך תשלום המזונות.

אמצעי נוסף הוא הגשת בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, במסגרתה בית המשפט מתבקש לאכוף בקנס או במאסר על ההורה המתנכר למלא אחר החלטות שיפוטיות בנושא הסדרי השהות והמפגשים שנקבעו.

תביעה נזיקית מכח עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה היא דרך נוספת להתמודדות עם ניכור הורי. בתביעה נזיקית בעניין זה, התובע מבקש מבית המשפט לחייב את הצד השני (ההורה המנכר) לשלם לו פיצוי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו בעטיו של הניכור. במספר לא מועט של מקרים בית המשפט פסק פיצוי גבוה למדי כדי להרתיע הורים מנכרים.

איך מוכיחים ניכור הורי?

ע"פ הפסיקה, ניכור הורי נלמד מראיות אובייקטיביות ולא מתחושות סובייקטיביות של ההורה הטוען לקיומה של התופעה. כלומר, לא די בתחושה סובייקטיבית של הורה כדי ללמד על התופעה. השופט ארז שני קבע כך בתלה"מ (ת"א) 13196-11-18‏ ל. ב נ' ח. ב, וציין כי אי השגת זמני שהות שווים, למשל, או מתן עדיפות לאם במשמורת – אינם מהווים ניכור הורי.

מה בין ניכור הורי לסרבנות קשר?

חשוב להסביר, כי לא מדובר במונח אחד חלופי לאחר. בית המשפט העליון קבע מפורשות, כי המונח סרבנות קשר אינו חלופי למונח ניכור הורי, אלא מדובר באחד המאפיינים של תופעת הניכור ההורי. אם כן, לא מספיק לקבוע כי סרבנות קשר מעידה על כך שהתופעה מתקיימת. צריך לבדוק אם מתקיימים מאפיינים נוספים, כגון: שלילת מפגשים מצד ההורה האחר ופעולה מכוונת למניעת קשר.

לסיכום, התופעה של ניכור הורי היא תופעה קשה ומורכבת, וחשוב לטפל בה במהירות ובצורה נבונה ויעילה. חשוב להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני משפחה, ולהבין מהן האפשרויות העומדות בפניכם.

למשרד עוה"ד ניב, בידרמן ושות' ניסיון רב בדיני משפחה, כולל התמודדות עם תביעות בנושא ניכור הורי.

מוזמנים לפנות לעו"ד יובל ניב להתייעצות נוספת בנושא.