משוא פנים של בורר הביא לביטול פסק בוררות

מקרה בוחן: פסק בוררות שעסק בסכומי עתק של יותר מ-20 מיליון שקלים בוטל לאחר קבלת תביעה לגבי משוא פנים של הבורר

מחלוקות כספיות (ואחרות) הן חלק בלתי נפרד מהעולם העסקי. מוסד הבוררות, המהווה מנגנון חלופי אפקטיבי ליישוב סכסוכים, מאפשר להביא את הנושא לכדי סיום מבלי להידרש להליכים מורכבים, ארוכים ויקרים בערכאות.

בוררות שואבת את הכוח העיקרי שלה מהרצון של הצדדים ונהנית מיתרונות שונים כמו חשאיות דיונים. שנאמר, "הבוררות מתנהלת בצנעה ואינה יוצאת לרשות הרבים" (רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ).

אך מה קורה כשאחד מהצדדים טוען שהבוררות נעשתה שלא כדין? ובכן, הסיפור בהחלט איננו גמור. כל מתנגד לפסק בוררות רשאי לנקוט בהליכים משפטיים לפסילת הפסק. סעיף 24 לחוק הבוררות מגדיר כ-10 סיבות שונות לפסילה או תיקון של פסק בוררות, חלקו או כולו, ואף החזרתו לבורר. בין העילות המנויות בחוק ניתן למנות, למשל:

  • הבורר התמנה שלא כדין.
  • הבורר פסק תוך חריגה מהסמכויות שניתנו לו בהסכם הבוררות בין הצדדים.
  • הבורר לא הכריע באחד (או יותר) מהעניינים שנמסרו להכרעתו.
  • בעל דין לא קיבל את יומו לטעון טענות או להציג ראיות.
  • הבורר לא פסק לפי התניה ברורה בהסכם הבוררות.
  • הבורר לא נימק את פסיקתו למרות התניה בהסכם הבוררות.
  • תוכן פסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור.

ביטול בוררות בסך למעלה מ-20 מיליון שקלים

כיצד הדברים באים לידי ביטוי בפועל?

להלן דוגמה למקרה כאמור שהוכרע ממש לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניין בקשה לפסלות פסק בוררות. הבקשה נדונה בפני כב' השופטת יהודית שבח (ת"א 19027-10-21 משה סטולר בעמ ואח' נ' קים לוסטיגמן ייזום ובניה בע"מ ואח' (פורסם במאגר נבו) (12.4.2022).

במרכז הליך הבוררות נדון סכסוך קרקעות ענק, סכסוך שהתגלגל בשורה של ערכאות בנוגע למחלוקת כספית בקשר עם בניית מאות יחידות דיור בירושלים.

הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה על ידי אחד מהיזמים בפרויקט בטענה שהבורר – שופט בדימוס, המכהן בבוררויות עסקיות רבות, והינו בעל שם ומוניטין מוערכים שצבר לעצמו כתוצאה מהליכי בוררות רבים, בענייניהם של חברות ואנשי עסקים ידועים –  היה צריך להימנע מלעסוק בתיק. המבקשים טענו כי היה על הבורר להימנע, מיוזמתו, מלדון בהליך הבוררות, מטעמי מניעות, מחמת נגיעה אישית עקיפה של משרדו, ולו מחמת מראית פני הצדק.

בבקשה לביטול פסק הבורר פורט, כי שותפו למשרד, של השופט הבורר, ניהל הליך גישור שבעקבותיו חתמו הצדדים על שני הסכמי גישור, הסדרי פשרה בפרשה הספציפית, כתוצאה מניהול הליכים משפטיים קודמים.

המבקשים טענו כי מאחר ופסק הבוררות היה צריך להתייחס להליך הגישור שהתנהל בפני המגשר, שהינו שותפו של הבורר, הרי שלמעשה הוכתב לבורר מה יהיה פסק הבוררות, בסופו של יום.

שהרי, לא מתקבל על הדעת שהבורר יתעמת ויקבע ממצאים עובדתיים השונים מהממצאים שאליהם הגיע המגשר, שותפו.

בית המשפט המחוזי (כב' השופטת י' שבח) קיבל את הטענה שבבסיס הבקשה לביטול הפסק, וקבע כי הבורר היה צריך להדיר את רגליו מהליך הבוררות. בית המשפט המחוזי קבע כי הבורר נקלע לצומת בלתי אפשרית – האם להסכים או להתעמת עם ממצאים שקבע שותפו למשרד בהליכים מקבילים.

בפסק הבוררות שבוטל בלטה במיוחד השתת סכומי עתק בקורלציה ברורה לסכומים שנקבעו בהליך הגישור המקביל (כ-13.5 מיליון שקלים בתוספת שכ"ט של כ-8.7 מיליון שקלים במונחי קרן).

בית המשפט המחוזי ציין, כי למרות שהבורר הספציפי הוא בורר מקצועי ואובייקטיבי "מהשורה הראשונה" (שופט בדימוס כאמור), קיימת חשיבות גדולה לכך שהליכי בוררות יתנהלו מול גורמים שיפוטיים עצמאיים.

פסק הבוררות בוטל משום שהצפייה שהבורר יצא נגד הסכמות שנקבעו על ידי שותפו למשרד ויגיע לתוצאה אחרת (ואף סותרת) "הייתה חסרת סיכוי מלכתחילה".

עצמאיות הבורר – המגמות המחמירות

עצמאות בוררים היא סוגיה שנדונה לא מעט בפסיקה ובספרות המקצועית. בשנים האחרונות הנושא התחדד וניכרת מגמה של החמרה עם כללים ברורים ומחייבים. אחד העקרונות המרכזיים במגמה הוא שבכל הקשור למשוא פנים ושיקול דעת מקצועי, הרי שדין בורר כדין שופט.

בית המשפט העליון פסק שמבחן הפסלות של הבורר צריך להיות לפי המידות שנקבעו בהקשר של שופטים מכהנים. דהיינו, כשם שאסור לשופט לשבת בדין אם הוא מצא (בעצמו או לפי בקשת בעל דין) שיש נסיבות בעניינו שיכולות ליצור מצב של משוא פנים, כך הדברים נכונים לגבי בוררים.

בית המשפט המחוזי התייחס לזה בדיון בסכסוך הקרקעות וקבע כי יש לבחון אם "הגורם המכריע גיבש לעצמו מראש עמדה סופית בנושא הדיון ברמה כזו שאין לראותו כחסר פניות, וכמי שאין סיכוי ממשי כי שכנוע רציונאלי עשוי להביאו לשינוי עמדתו".

במילים פשוטות יותר, בוררות עסקית לא יכולה להיות "משחק מכור". המבחן למשוא פנים של הבורר הוא מבחן אובייקטיבי ועוסק באופן שבו אפשר לפרש את הדברים לאור הנסיבות החיצוניות.

לסיכום,

בוררות עסקית היא כלי מצוין ליישוב סכסוכים מסחריים ואזרחיים. הבוררות נעשית מכוח רצון הצדדים, על פי הסכם מוקדם שמגדיר את גבולות הגזרה שלה ותוך אפשרות אמיתית לשטוח טענות ולהציג ראיות. בוררות מקיימת גם קווים משיקים עם גישור באופן הזה שהיא מאפשרת הגעה לפתרון יצירתי שיהיה הוגן, מקובל וחשוב לא פחות – בר ביצוע.

מצד שני ולמרות שלא מדובר בבית משפט, הבוררות חייבת להיות נקייה, מקצועית ואובייקטיבית. בחירת זהות הבורר הנכון היא איננה עניין של מה בכך והדברים ברורים.

כותבת המאמר מכהנתה בתור יו"ר (משותפת) של ועדת הבוררות של מחוז מרכז, לשכת עורכי הדין.

אנחנו פה עבורך!

נשמח לעמוד לרשותך, ביחד עם הצוות המוביל של משרדנו, וללוות אותך באופן צמוד, מקצועי וקשוב לאורך כל ההליך המשפטי שלך.
לתיאום פגישת ייעוץ, כל שעליך לעשות הוא לפנות אלינו בטלפון או על ידי השארת פרטיך ואנו נחזור אליך בהקדם.

השאר פרטים

דילוג לתוכן