חובת גירושין

נתון מעניין שרבים לא מכירים: בין השנים 2012-2017 ניתנו 382 פסקי דין של חובת גירושין כנגד גברים לעומת יותר מ-420 (!) פסקי דין כנגד נשים[1].

בין אם זה מפתיע אתכם ובין אם לא, המספרים הם ברורים. למרות שרובנו סבורים ש"סרבנות גט" היא בעיקר של גברים נגד נשים, רוב התביעות שבמרכזן כפיית חובת גירושין מכוונות דווקא נגד נשים המסרבות לקבל את גיטן.

במאמר הקצר נעסוק בשאלה כיצד ניתן להטיל חובת גירושין כנגד בן זוג סרבן, נברר מה משמעותה של תביעה לשלום בית שמבקשת לחסום את ההליך הזה ואיפה נמצאת נקודת האיזון החמקמקה. נעשה זאת על ידי הסבר קצר ברמה המשפטית ומיד לאחריו דוגמאות לכאן ולכאן.

בטרם נתחיל נדגיש כי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 קובע כי "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי-דין רבניים". אי לכך ובהתאם לזאת, על מנת להבין את הרקע של חובת הגירושין בישראל יש להכיר מעט את הדין העברי הנוגע לכך.

חובת גירושין כלפי הגבר

הרמב"ם, בספרו "הלכות גירושין", קובע כי אחד העקרונות החשובים הוא "שלא יגרש האיש אלא ברצונו". לכאורה הוראה ברורה לפיה אי אפשר לחייב אדם לתת גט לאשתו. בפועל המציאות כמובן שונה. אמנם אי אפשר לחייב אדם לתת גט אך אפשר להטיל עליו סנקציות בכדי להובילו לשם.

בישראל של ימינו הסנקציות הללו מתחילות במדרג רך ויכולות להגיע אפילו עד מעצר ומאסר בפועל. בין הסנקציות המדוברות בעניין זה ניתן לציין למשל:

  • הגבלות על יציאה מהארץ.
  • הגבלות על הדרכון הישראלי לטובת חזרה ארצה.
  • הגבלות הקשורות לרישיון הנהיגה של סרבן הגט.
  • הגבלות על האפשרות של סרבן הגט להתמנות למשרות שונות בשירות המדינה.
  • הגבלות על עיסוק בעיסוק טעון רישיון (כמו לדוגמה עריכת דין או רפואה).
  • הגבלות על התנהלות כספית (חשבון בנק, שיקים ועוד).
  • עיקולי מקרקעין, מיטלטלין, גמלות וקצבאות.

חובת גירושין כלפי האישה

קבלת הסכמתה של אישה לגירושין לא נדרשת לפי דין התורה אך היא מחייבת מכוח הלכה חשובה שנקבעה על ידי רבנו גרשום (מגדולי חכמי ישראל, בן המאה ה-11, הידוע גם בכינוי "מאור הגולה"). בין הנושאים החשובים בהם עסק ידוע "חרם דרבנו גרשום" ובו שתי הלכות דרמטיות בדיני אישיות – איסור פוליגמיה ואיסור גירוש אישה בעל כורחה.

מזה למעלה מ-1,000 שנים שהדין העברי לא מאפשר להטיל על אישה חובת גירושין בישראל ללא סיבה. מצד שני, במידה שהאישה היא "סרבנית גט" אפשר לחייב אותה בגירושין אם יוכחו כלפיה עילות שונות.

למשל, בית הדין הרבני רשאי לכפות גירושין כנגד סכום הכתובה והגט בבית הדין, ופטור מתשלום דמי מזונות האישה. בנוסף יכול בית הדין הרבני, באישור בית הדין הארצי, להטיל על האישה סנקציות כמו הרשימה שצוינה לעיל לגבי גברים סרבני גט. בין עילות הגירושין הידועות ניתן לציין למשל בגידה (זנתה תחת בעלה), ביצוע "מעשי כיעור", התנהגות שלא כדין, עקרות, מומים ועוד.

סרבנות גט ככלי להישגים משפטיים (משפחתיים וכלכליים), האמנם?

מקרים רבים של סרבנות גט, בין אם מצד הגבר ובין אם מצד האישה, נובעים מתוך תפיסה שגויה לפיה מתן/קבלת גט יכול להיות כלי להשגת יעדים אחרים. למשל, ניסיון לזכות בהישגים לגבי מזונות ילדים, מזונות אישה, זמני שהות של הילדים (משמורת) וכמובן חלוקת רכוש.

"סחטנות גט" הייתה פרקטיקה נפוצה בעבר אך כיום ישנן לא מעט דרכים להתמודד עמה. אם ניקח לדוגמה את הנושא של חלוקת הרכוש, כבר בשנת 2008 נקבע בחוק יחסי ממון שאיזון משאבים בנכסי בני הזוג יכול להיעשות גם "טרם פקיעת הנישואין" (כלומר, טרם הגט הרשמי).

בנוסף בתי הדין הרבניים קבעו בפסיקותיהם שאפשר לדון בכל הסוגיות האחרות של הגירושין עוד לפני סוגיית הגט ובכלל זה משמורת, מזונות, רכוש, כתובה וכו'.

גברים ונשים ניסו להקהות את העוקץ של הפסיקות הללו על ידי "גרירת רגליים ומשיכת זמן" בהליכים השונים, וכפועל יוצא מכך לעכב את הגט, אך בשנים האחרונות אנו נתקלים בדיינים רבים שמזהים את הניסיון ומשנים את המשוואה מיד – קודם גט ואחר כך רכוש/מזונות/משמורת.

במאמר מוסגר נציין כי לעתים קרובות מתברר שהסדרת הגט מסייעת בהגעה לפתרונות ראויים שכן יש בה כדי למתן את עוצמתו של הקונפליקט.

דוגמאות למקרים

חיוב אישה בקבלת גט ודחיית תביעתה לשלום בית – בית הדין הרבני בחיפה חייב אישה לקבל את גיטה למרות תביעה לשלום בית. הדיינים בחנו היטב את המקרה, שמעו את עדויות הצדדים, וקבעו באופן חד משמעי שהאישה לא מעוניינת בשלום בית. "חיפשנו ותרנו אחר 'קרן אור' כלשהי שתזרח מבין הטענות ולא מצאנו פתח, אף לא כפתחו של מחט", נכתב בפסק הדין. בין השאר הוכח כי האישה סירבה לבקשות הבעל שהמשפחה תעבור ממגורים אצל הוריה, התבטלה לחלוטין מעבודה בבית ומפרנסה בחוץ ובילתה את מרבית שעותיה בשעמום מול מסך הטלפון הנייד. אפילו הסכם שנערך בין הצדדים לאחר 3 שנות נישואין ובו האישה התחייבה לשנות את דרכיה לא יושם כלל[2].

פטור ממזונות אישה בעקבות סרבנות גט מתמשכת – בית הדין הרבני בירושלים חייב אישה בקבלת גט וקבע כי בעלה לא חייב במזונותיה לאור סרבנותה לקבל את הגירושין. מדובר בסירוב שהוחמר לאחר שתביעותיה הכספיות של האישה נדחו בבית הדין הרבני ובערעור שהגישה בבית הדין הארצי[3].

פתיחת הליך פלילי כנגד סרבן גט – בית הדין הרבני בחיפה הורה להעביר את פרטיו של סרבן גט לפרקליטות המדינה לטובת פתיחה בהליך פלילי כנגדו לאור התנגדותו הנחרצת לתת לאשתו את גט. זאת לצד סנקציות נוספות שהוטלו על האחרון כדוגמת תשלום מזונות חודשי לאשתו המעוגנת בסך של מאות דולרים בחודש ואף מעצר ממושך. בית הדין ציין כי נעשו אין ספור הזמנות לדיונים בבתי משפט ואפילו זימונים של בני משפחתו שידברו על ליבו. בפסק הדין נקבע כי אין מנוס מנקיטה בהליך פלילי שכן "הבעל הינו סרבן גט לאורך שנים, אוטם את לבו משמוע לדברי בתי הדין, הן בחו"ל והן בארץ, ומתאכזר כלפי אשתו, הן בשנות הנישואין והן בשנות הפירוד". הדיינים קבעו כי ניכר שאם הדבר תלוי בבעל, אשתו תישאר "עגונה לנצח נצחים" וברור שהוא פועל מתוך "נקמנות וסחטנות גרידא"[4].


[1] נתונים על החלטות בתי הדין הרבניים בין השנים 2012– 2016 בנושאי סרבנות גט

[2] סרבנות גט ודחיית תביעת שלום בית

[3] פטור ממזונות בגלל סרבנות אישה לקבל גט

[4] פסק דין הליך פלילי נגד סרבן גט

שיתוף המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מאמרים נוספים

צרו איתנו קשר

אנחנו פה עבורך!

נשמח לעמוד לרשותך, ביחד עם הצוות המוביל של משרדנו, וללוות אותך באופן צמוד, מקצועי וקשוב לאורך כל ההליך המשפטי שלך.
לתיאום פגישת ייעוץ, כל שעליך לעשות הוא לפנות אלינו בטלפון או על ידי השארת פרטיך ואנו נחזור אליך בהקדם.

השאר פרטים

דילוג לתוכן