במשחקי היורו בין דנמרק להולנד הקהל הנרגש היה עד למחזה יוצא דופן. אחד השחקנים המוכרים, רק בן 29, לקה בליבו במהלך המשחק והתמוטט על הדשא. צוותי החייאה הגיעו למקום להציל את כריסטיאן אריקסן באמצעות שוק חשמלי במגרש, בעוד שחקני הקבוצה נעמדו במעגל סביבו כדי להגן על פרטיותו בזמן הטיפול.
האם האירוע הזה יכול להיחשב בתור תאונת עבודה? מסתבר שכן. היות והאירוע קרה במסגרת עבודתו השוטפת כשחקן כדורגל, זהו בהחלט מקרה מובהק של תאונה כזו.
מה מוגדר כתאונת עבודה?
על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". ניתן בצורה מובהקת לקשר בין המאמץ הגופני שהפעיל אריקסן במהלך המשחקים והאימונים לקראת היורו לבין התרחשותו של התקף לב במקום העבודה. האם התאונה הייתה נחשבת לתאונת עבודה אם הייתה מתרחשת מספר שעות לאחר מכן כאשר השחקן בביתו? לא בטוח.
התקפי לב בעקבות ויכוח
גם בישראל, אחד מהמקומות הנפוצים שאדם חווה התקף לב במהלך היום הוא מקום העבודה. היות ומרבית העובדים השכירים נמצאים במשרד שבע עד תשע שעות ביום, כלומר שליש מהיממה, הסיכוי להתרחשותו של המקרה דווקא בעבודה עומד על 1:3. לכן, לא בכל מקרה אירועי לב ייחשבו כתאונת עבודה.
מתי כן ניתן לטעון לקשר בין אירוע בעבודה למצב החירום הרפואי? אם אדם התווכח עם עמית לעבודה והוויכוח הידרדר לכדי צעקות, ניתן לטעון כי האירוע החריג גרם להפרעה בקצב הלב, ולכן לו ויכוח זה לא היה מתקיים, אותו אדם לא היה לוקה בליבו. במקרה זה, קיים סיכוי סביר שבית־המשפט יפסוק כי מדובר בתאונת עבודה.
מדוע ההגדרה של התאונה בזמן העבודה משמעותית כל־כך?
כאשר מתרחשת תאונת עבודה הביטוח הלאומי מעניק לעובדים שתי זכויות חשובות: הזכות הראשונה היא "דמי פגיעה", תקופת ההיעדרות מהעבודה בזמן הטיפול הרפואי והשיקום שאחריו יהיו בתשלום. הזכות השנייה היא "קצבת נכות" על־פי אחוזי הנכות שנקבעו לאדם בתקופה שלאחר התקף הלב. אם, למשל, הוא נזקק לקוצב לב כדי להמשיך את אורח חייו או שהוא הפך למוגבל בביצוע עבודות פיזיות עקב אותו התקף לב, הוא יוכר כנכה על־ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי.
חשוב לדעת כי התהליך אינו מתרחש באופן אוטומטי ובדרך כלל חשוב להגיש תביעת נזיקין בסיוע של עו"ד מקצועי. יש להגיש את המסמכים הרפואיים המתאימים ולהראות כי אכן קיים קשר סיבתי בין אירוע שהתרחש באותו יום במקום העבודה לתאונה שגרמה לנזק פיזי.
האם מחלת לב שנגרמה בעבודה תהיה מוכרת כמחלת מקצוע?
סוג נוסף של נזק פיזיולוגי ארוך טווח יכול להיחשב גם כמחלת מקצוע. מחלה זו מוגדרת כ"מחלה… עקב עבודתו אצל מעבידו או מי מטעמו… או עקב עיסוקו במשלח ידו".
נחזור למקרה של שחקן הכדורגל. אם אותו שחקן היה ידוע כלוקה בליבו עוד לפני האירוע הנדיר במהלך משחקי היורו, ומחלת הלב לא הייתה קשורה לפעילותו הגופנית לפני המשחק, זו אינה מחלת מקצוע. לעומת זאת, אם הוא נחשב כעת לחולה לב, בעל מגבלות פיזיות שישפיעו בצורה מהותית על הקריירה שלו ויכולתו להשתתף במשחקי כדורגל עתידיים, הדבר ייחשב למחלת מקצוע. זאת משום שניתן לקשר בין האירוע שהתרחש במקום העבודה להשלכות ארוכות הטווח על בריאותו.
מקרים נוספים של מחלות מקצוע יכולים להיות פגיעה בשמיעה בעקבות חשיפה לרעש, מחלת סרטן בעקבות חשיפה ממושכת לקרינה או מחלות עור שונות בעקבות חשיפה לחומרים מסוכנים. כל אלה מובילים לתביעות כנגד הביטוח הלאומי לקבלת הפיצויים המגיעים לנפגע על־פי חוק.
האם גם עצמאיים יכולים לתבוע את הביטוח הלאומי?
שאלה נפוצה נוספת בתחום זה עוסקת בזכויות שיש לעובד עצמאי הנפגע במהלך עבודתו. למשל, אם גרפיקאי היה צריך להגיש פרויקט דחוף ללקוח, והלחץ גרם לו ללקות בליבו לאחר שיחת טלפונית עם אותו לקוח. על־פי חוק הביטוח הלאומי גם עובד עצמאי זכאי לפיצוי בשל תאונת עבודה ממש כמו עובד שכיר.
בהקשר זה כדאי לדעת שבשנת 2020, בתקופה שבה רבים עברו לעבוד מביתם חל קושי להוכיח את הקשר בין שעות העבודה לבין אירועי לב שהתרחשו בשעות העבודה. מקרים רבים הגיעו לבית המשפט שבו עובדים ועצמאים נאלצו להוכיח כי אכן עבדו כאשר התרחשה תאונה זו. באמצעות שירותיו של עו"ד המתמחה בתביעות נזיקין כנגד הביטוח הלאומי וביטוחים פרטיים ניתן להביא למיצוי מלא של הזכויות. בנוסף, קיימת אפשרות להגשת תביעה נוספת כנגד קרן פנסיה של נפגע בתאונת עבודה אם הנפגע איבד 25% מכושר עבודתו.
לסיכום, הביטוח הלאומי מיועד לפיצוי עובדים כנגד פגיעות ומחלות שונות, ובכללן גם תאונות עבודה שונות שנגרמו כתוצאה מאירועים מגוונים במקום העבודה. בין השאר, גם אירועי לב שהתרחשו יכולים להיחשב כתאונת עבודה. אם חלילה מצאתם את עצמכם בסיטואציה שכזו, חשוב להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום הנזיקין ויוכל למצות את זכויותיכם מול הביטוח הלאומי וקרן הפנסיה.