אדם הולך לעולמו וצוואתו מלבה/מציתה סכסוך משפחתי בעקבות הדרת בני משפחה שסבורים שמשהו לא כשר במסמך. האם הצוואה תבוטל או תקוים ואיך מכריעים? על כך בקצרה להלן, כולל דוגמאות.
דיני הירושה בישראל יוצאים מתוך התפיסה התלמודית הידועה ש"מצווה לקיים דברי המת", ודרך המלך במקרה של צוואה היא שיש לקיימה. מצד שני ייתכן שיהיה ניתן להביא לביטול צוואה כשאחד הנתיבים לעשות כן הוא על ידי התנגדות לבית המשפט לענייני משפחה.
התנגדות לצוואה יכולה להתבסס על טענות שונות כמו השפעה בלתי הוגנת על המצווה, פגמים צורניים בעריכת הצוואה ולעתים, כפי שיוסבר מיד, העדר כשרות לצוות. על פי סעיף 26 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, צוואה מבוטלת אם היא נעשתה כשהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה".
פרשנות לא פשוטה
נשמע פשוט? תחשבו שוב. המונח "לא ידע להבחין בטיבה" לא כולל רשימה סגורה למצבים קונקרטיים. למרות שפסיקת בתי המשפט ניסתה לצקת בו תוכן ומבחנים לאורך השנים, כמו בכל מחלוקת הנוגעת לדיני משפחה בכלל ולדיני ירושה בפרט (כשהמנוח כבר לא יכול להתייחס), הדברים הם אף פעם לא עניין של שחור ולבן.
הניסיון מלמד שגם מקרים דומים יכולים להיגמר בתוצאות שונות. כל סיטואציה נבחנת לגופה בהתאם לנסיבות, ולא פחות חשוב מכך ע"פ ההצגה וההגשה על ידי הצדדים ובאי כוחם.
יודגש כי גם צוואה שלא נראית "סבירה" למאן דהו איננה בהכרח צוואה שדינה להתבטל. בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי "מצווה לקיים את דברי המת, בין אם אלו נראים סבירים בדיעבד ובין אם לא" (ת"ע 11-15 -21221).
ביטול צוואה – השאלות שעולות על הפרק
למרות ההבדלים בין מקרה למשנהו, בתי המשפט ניסחו מספר מבחנים ו"שאלות מנחות" להתחקות אחר יכולת ההבחנה של המנוח בטיב צוואתו. לדוגמה:
- האם המצווה היה מודע לכך שהוא עורך צוואה?
- האם המצווה היה מודע להיקף רכושו?
- האם המצווה היה מודע לזהות יורשיו?
- האם המצווה היה מודע לתוצאות וההשלכות שיכולות להיות להוראות הצוואה על העיזבון והיורשים?
בפסיקה נקבע כי המשקל שיש לתת לכל אחת מהשאלות הללו משתנה ממקרה למקרה. חשוב לציין כי צוואה לא תתבטל בנקל. בכל הליך משפטי שבמרכזו צוואה, בית המשפט יוצא מנקודת הנחה שאדם כשיר לבצע פעולות משפטיות, לרבות צוואה, וחזקה עליו שהוא ידע להבחין בטיבה כשערך אותה.
שנאמר, "שלילת כשרותו של אדם לצוות היא אינה דבר של מה בכך והנטל לסתירת חזקת הכשרות לאחר פטירתו הוא כבד ביותר ומוטל על הטוען לחוסר הכשרות" (ת"ע 17-10-46864 ר' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח', ההדגשות לא במקור).
המשמעות של החזקה הזו היא שמי שטוען שצוואה שהוצגה בבית המשפט נערכה כשהמצווה לא ידע להבחין בטיבה צריך להוכיח את דבריו. ההוכחה לא יכולה להתבסס על שמועות או רחשי לב אלא על ראיות ועדים. ספקות או טענות כלליות בעלמא לא יואילו. נטל ההוכחה הנ"ל יכול להתהפך בנסיבות שונות כמו פגמים צורניים בצוואה אך לא נרחיב על כך במאמר זה.
המועד הקריטי – מועד עריכת הצוואה
המועד הרלבנטי לגבי כשרות המצווה מתמקד במועד עריכת הצוואה ובד"כ בתקופה הסמוכה לכך. הטענות בתיקים הללו הן לרוב טענות רפואיות.
בכדי להוכיח עניין שברפואה, ובפרט את מצבו הבריאותי של המנוח במועד עריכת הצוואה, יש להציג עדות רפואית או אחרת. יודגש שלבית המשפט יש את הסמכות להעדיף עדות של צדדים אחרים על פני עדות רפואית. למשל, עדות מהימנה של עדים בצוואות שנערכו בפני עדים (כמו צוואה בפני עדים, צוואה בעל פה או צוואה בפני רשות).
יורשים המתנגדים לצוואה מחמת העדר כשרות מעלים פעמים רבות טענות בדבר גילו המופלג של המנוח במועד עריכת הצוואה או משיגים על אי צירוף תעודה רפואית לצוואתו (ככל שמדובר על צוואה בעדים). יודגש כי ללא אסמכתאות רפואיות, אין בטענות הללו די. גיל הוא לא מדד להעדר כשרות לצוות, ובעריכת צוואה בעדים אין חובה לצרף מסמך רפואי (במידה שהעדים מתרשמים שהעד כשיר לערוך את הצוואה).
דוגמאות למקרים
קיום צוואה למרות אלצהיימר ודמנציה – בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה התנגדות לצוואה למרות שהמנוח סבל בשנים האחרונות לחייו מאלצהיימר ואף נזקק למינוי אפוטרופוס. בפסק הדין נקבע כי הבת אשר טענה להעדר כשרות לא הוכיחה שבמועד עריכת הצוואה, ארבע שנים לפני מינוי האפוטרופוס, המנוח לא היה כשיר לצוות. בית המשפט אף נתן למתנגדת צו גילוי מסמכים לגבי תיקו הרפואי של אביה אבל האחרונה לא מצאה עדות לכך שהתהליך הדמנטי החל כבר במועד עריכת הצוואה (ת"ע 16 -02- 34830).
ביטול צוואה על בסיס חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט – בית המשפט לענייני משפחה הורה על ביטול צוואה בעדים שנערכה כאשר המנוחה כבר בתהליך מתקדם של דמנציה. על מנת לברר את המחלוקת בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו שבדק את התיק הרפואי של המנוחה והמסמכים במועדים הרלבנטיים. כאשר בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, היד של השופטים נוטה בד"כ לקבל את קביעות המומחה האובייקטיבי. זאת כל אימת שאלה לא נסתרו על ידי מי שטוען כנגדן (ת״ע 32709-06-17).
לסיכום,
בין אם אתם נמצאים בצד שמעוניין בקיום הצוואה ובין אם בצד המתנגד, חשוב לפנות בנושאים הללו בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי. כולל במידה שיש לעכב חלוקת רכוש ונכסים.
אלו תיקים שמשלבים משפט ורפואה ועוסקים בענף מיוחד שבין דיני משפחה ודיני ירושה. אפיון התיק, על סיכוייו והאסטרטגיה הדרושה לניהולו, צריך להיעשות במקצועיות ועל בסיס ניתוח מכלול הנסיבות והמסמכים.
מחלקת דיני המשפחה במשרד עורכי דין ניב, בידרמן ושות' עומדת לרשותכם והינה בעלת מומחיות רבה בניהול תיקים הנוגעים לצוואות וירושות. לרבות תיקים מורכבים ו/או תיקי ירושה שבמרכזם עיזבונות מגוונים ומאתגרים.